מהי תסמונת השלפוחית הרגיזה?
ד”ר מיכאל ויינריב מומחה באבחון של שלפוחית רגיזה וטיפולים חדישים בשלפוחית הרגיזה.
פעילות יתרה של שלפוחית השתן היא מצב שבו השרירים של שלפוחית השתן מופעלים בעת המילוי, זמן בו אמורה להיות רפויה, דבר הגורם לאדם דחף פתאומי להשתין לפני שהוא/היא מוכן/ה לזה. תופעה זו נקראת גם תסמונת השלפוחית הרגיזה.
בדרך כלל, האדם, שסובל מהבעיה הזאת, יכול לשלוט על שרירי סוגר השופכה אשר מונעים בריחת השתן בעת מילוי השלפוחית ולכן יש לו/לה מספיק זמן לרוץ לשירותים. לפעמים, בריחת השתן (דליפת השתן) יכולה לקרות כי אין לו/ לה מספיק זמן (התראה) להגיע לשירותים. דחיפות פתאומית למתן השתן שלא ניתן לדחותה עם או בלי דליפת השתן היא התסמין העיקרי של תלונותיו של המטופל עם תסמונת השלפוחית הרגיזה. תסמינים אחרים של השלפוחית הרגיזה: תכיפות – תדירות מוגברת של הטלת שתן במהלך היום (יותר מ -8 פעמים ביום) עם/בלי נוקטוריה – מתן שתן בלילה (פעם אחת או יותר).
תסמונת השלפוחית הרגיזה יכולה להיגרם על ידי המחלות והמצבים השונים והאתגר שקיים הוא למצוא את הסיבה המדויקת לתסמונת זו במטופל הפונה למומחה.
גורמים שונים בהתנהגות שלנו יכולים להשפיע על החמרה בהתנהגות של שלפוחית השתן ואף להחמיר תסמיני השלפוחית הרגיזה. לדוגמא, אם מפחיתים את צריכת המים היומית מגבירים את הסיכון לעצירות צואה. עצירות בתורה יכולה להשפיע על התנהגותה של שלפוחית השתן דרך הלחץ עליה מצד מעי הגס המלא בצואה קשה. אם שותים מים לפני השינה, מאוחר בערב, זה עשוי להשפיע באופן מיידי על העובדה שתצטרך/י לקום בלילה להשתין ולפעמים יותר מפעם אחת. בנוסף, ישנם חומרים מסוימים בתזונה שלנו או משקאות מסוימים שעשויים “לעצבן” או “לגרות” את שלפוחית השתן לפעילות מוגברת ולא רצויה. הסיבה לפעילות מוגברת של השלפוחית בגלל צריכת החומרים “המגרים” בכך שהמזון “המגרה” מכיל תרכובות שבריכוזים גבוהים או בגלל חומציות שלהם יכולות לגרום לפעילות יתרה של השלפוחית.
על בסיס המחקרים המדעיים הרבים, רופאים מצאו כי השכיחות התסמונת השלפוחית הרגיזה עולה עם הגיל. סיבות נוספות יכולה להיות ערמונית מוגדלת (בגברים), צניחה של אברי האגן (בנשים) כמו גם מחלה או פציעה של מערכת העצבים או חוט השדרה, אשר יכולות להוביל לתסמיני השלפוחית הרגיזה ע”י שיבוש העברת האותות מהשלפוחית לחוט השדרה או למוח.
פגיעה במוח או בחוט השדרה יכולות להשפיע על העברת האותות לשלפוחית וכך לגרום להתכווצויות בלתי רצוניות לשרירי השלפוחית בזמן שבו השרירים האלה צריכים להיות רפויים (=בזמן המילוי בשתן). במקרים רבים זה עשוי להוביל לדליפות שתן מדחף. נוכחות הבעיה במערכת העצבים המרכזית (חוט השדרה או מוח) יכולה לגרום גם הפרעה לתיאום העבודה בין השלפוחית לבין סוגר השופכה בעת ההשתנה, דבר שעלול לגרום לעליית הלחצים בשלפוחית, התרוקנות לא שלמה ועם הזמן אצירת שתן או הקטנת נפח השלפוחית כך שהיא לא תהיה מסוגלת לאגור את השתן בנפח ולחץ תקין. עליית הלחצים בשלפוחית מעבר לערך תקין יחד עם אובדן כושר אגירת השתן גורם לפגיעה בתפקוד הכליות. לעתים כושר הסגירה של סוגר השופכה נפגם גם וזה גורם לדליפות השתן בכל מאמץ.
לאור המצבים הרבים שיכולים לגרום להופעת תסמיני השלפוחית הרגיזה חשוב לשלול מצבים היכולים להיות הפיכים (ואף בחלקם): שארית שתן גדולה, זיהום בשתן, אבנים בדרכי השתן ואף לשלול גידולים ממאירים בדרכי השתן.
