בוטוקס לשלפוחית הרגיזה ללא מחלה במערכת העצבים

הזרקת בוטולינום טוקסין לשריר השלפוחית כטיפול לשלפוחית הרגיזה. מהו השימוש של בוטוקס® באורולוגיה?

אם יש לך שלפוחית רגיזה וניסית את התרופות האחרות, אך לא מצאת שהן עוזרות לך מספיק טוב או הופיעו תופעות לוואי, זה הזמן לשקול בוטוקס®. בוטוקס® כיום מאושר לטיפול בשלפוחית הרגיזה ​​על ידי ההזרקה הישירה לתוך שלפוחית ​​השתן. השלפוחית הרגיזה היא תסמונת (אוסף של תסמינים) בה יש את התופעות הבאות: דחיפות (צורך עז ופתאומי להטיל שתן) מלווה דליפת שתן לעתים ועשויה להיות מלווה בתכיפות גבוהה (תדירות מוגברת) של הטלת שתן עם/בלי נוקטוריה (קימה לשירותים בלילה).

מה צריכים לצפות אחרי הזרקת הבוטוקס®?

בוטוקס® – הוא רעלן בוטולינום אשר מהונדס גנטית ומסייע לנטרל את ההשפעה של השליח כימי, אצטילכולין, המעביר אותות בין העצבים לשריר השלפוחית. אצטילכולין הוא המתווך העיקרי בהפעלת שריר שלפוחית ​​השתן. בעת החסימה של אצטילכולין מתרחשת הרפיה והפחתת הפעילות היתרה של שריר השלפוחית במטופלים עם שלפוחית הרגיזה. כתוצאה מכך:

• הפחתה של מספר אירועי דליפת השתן יומיים,
• מספר קטן יותר של אירועי הדחיפות,
• עלייה בנפחי האגירה של השתן וכך ירידה בתכיפות יומית/לילית בהשתנה.

איך מבוצעת הזרקת הבוטוקס® לשלפוחית ​​השתן?

הזרקת הבוטוקס® לשלפוחית השתן מבוצעת בגישה דרך השופכה (צינור דרכו משתינים) בעזרת הפעולה זעיר-פולשנית. פעולה זאת מבוצעת לרוב בהרדמה מקומית בעזרתה מרדימים את שלפוחית ​​השתן לאורך הפעולה. דרך השופכה מעבירים מכשיר בצורת הצינור שבקצה שלו נמצאת מצלמה המאפשרת לרופא לראות את שלפוחית השתן ולזהות אזורי ההזרקה. בצינור זה, הנקרא ציסטוסקופ, אורולוגים משמשים בדרך כלל לגישה לשלפוחית ​​השתן לפעולות בתוך השלפוחית שלא דורשות חתך בבטן. בוטוקס ® מוחדר לשריר השלפוחית בעזרת מחט קטנה מאוד העוברת דרך הציסטוסקופ. בסה”כ מבצעים 20 זריקות במקומות שונים בשלפוחית השתן.

אינדיקציה לשימוש בבוטוקס® באורולוגיה:

בוטוקס® היא תרופה המונפקת עם מרשם רופא ומוזרקת לתוך שריר שלפוחית ​​השתן לטיפול בתסמיני שלפוחית ​​השתן הרגיזה (כפי שתוארו לעיל), כאשר טיפול תרופתי (תרופות אנטיכולינרגיות או ביתא-3 אגוניסטים) לא יעיל או ישנן תופעות לוואי בלתי נסבלות. חשוב לקרוא את הוראות השימוש בתרופה בעלון תרופות המצורף ולהתייעץ באורולוג מטפל.

אין להשתמש בבוטוקס®, אם:

1 . את/ה אלרגי לאחד מהמרכיבים בתכשיר בוטוקס® (ראה מרכיבי הנוסחה בעלון התרופות המצורף לתכשיר(

או הייתה תגובה אלרגית לאחד המוצרים האחרים של רעלן בוטולינום Mioblok®, Dysport® או Xeomin®;

2 . יש זיהום פעיל של מערכת השתן;

3 . אין להשתמש בבוטוקס® לטיפול בשלפוחית הרגיזה, אם את/ה לא יהיו מוכנים לצנתור עצמי לסירוגין או לקטטר קבוע למספר שבועות בגלל אצירת השתן או בגלל ההפרעות בהתרוקנות שלפוחית ​​השתן. רק מטופלים שמודעים לסיכון הנ”ל ומוכנים ומסוגלים לאפשרות של צנתור עצמי לסירוגין או צנתר קבוע למשך מספר שבועות מתאימים לטיפול בהזרקות בוטוקס® לשלפוחית השתן. לכן אם בעקבות ההזרקה ישנן הפרעות בהתרוקנות השלפוחית או אצירת השתן את/ה תצטרך/י להתחיל בצנתורים עצמיים לסירוגין.

המינון המאושר לשימוש במטופלים עם שלפוחית רגיזה (ללא רקע נוירולוגי) ​​- 100 יחידות.

בניסוי קליני, 6.5% מהמטופלים עם שלפוחית הרגיזה ללא רקע נוירולוגי (36/552) התחילו צנתור עצמי לסירוגין לאחר מתן של בוטוקס® במינון של 100 יחידות לעומת 0.4% ממטופלים (2/542) שקיבלו פלצבו (אינבו). משך הצנתור העצמי לסירוגין הממוצע במטופלים אלה שטופלו בבוטוקס® במינון של 100 יחידות היה 63 ימים (טווח  1-264 ימים) בהשוואה לממוצע של 11 ימים (טווח 3-18 ימים) למטופלים שקיבלו פלצבו. למטופלים הסובלים מסוכרת אשר טופלו בבוטוקס® במינון של 100 יחידות היו יותר הפרעות בהתרוקנות השתן מאשר בלא סוכרתיים.

שאלות ותשובות נפוצות הקשורות למתן בוטוקס® לשלפוחית רגיזה:

1. כמה זמן עורך ההליך של החדרת הבוטוקס® ?

הביקור שלך במשרד הרופא עלול לקחת כשעתיים – שעתיים וחצי. הטיפול בהזרקת בוטוקס® בדרך כלל לוקח בערך 20-30 דקות, אך לפני יהיה עלייך להמתין כ-20-30 דקות עם ההרדמה המקומית המוחדרת בעזרת צנתר קטן. בסופו של הליך ההחדרה של בוטוקס® תצטרכו להיות בערך עוד 30-40 דקות נוספות תחת הפיקוח של צוות המרפאה לפני עזיבתך של המשרד.

2. כמה מהר אראה את התוצאות החיוביות של הזרקת הבוטוקס® לשלפוחית השתן?

אל תצפו לראות את התוצאות החיוביות של ההזרקה באופן מיידי. (מומלץ לדבר עם הרופא שלך לקבלת מידע נוספת אודות בוטוקס®). מקובל לראות את תחילת ההשפעה של בוטוקס® לא מוקדם משבועיים ימים אחרי ההזרקה.

3. כמה זמן משפיע זריקת בוטוקס®?

בניסויים קליניים על מטופלים עם השלפוחית הרגיזה שטופלו בבוטוקס® חוו את ההשפעה החיובית של התכשיר בממוצע 6 חודשים (ממוצע של 135-168 ימים באלו שקיבלו בוטוקס®  במינון של 100 יחידות לעומת 88-92 ימים בהרקת הפלצבו).

4. מהו הסיכון לאצירת שתן לאחר ההזרקה של בוטוקס®?

בניסויים קליניים, 6.5% מהמטופלים עם שלפוחית הרגיזה חוו חוסר יכולת זמנית לרוקן את השלפוחית באופן מלא (אצירת שתן) לאחר הזרקה של בוטוקס®. אם יש לך קושי בריקון שלפוחית ​​השתן לגמרי לאחר שקבלת בוטוקס®, ייתכן שתצטרך/י לצנתר את עצמך לסירוגין כדי לעזור בהתרוקנות שלפוחית ​​השתן. ייתכן אף שיהיה צורך לצנתר את עצמך מספר פעמים ביום עד ששלפוחית ​​השתן תתחיל להתרוקן בעצמה שוב (ראה עלון התרופה שמסופק עם המידע המלא על בוטוקס®).

5. מה הן התופעות הלוואי השכיחות ביותר לאחר מתן של בוטוקס® ?

​​תופעות לוואי הנפוצה ביותר של בוטוקס® בטיפול בשלפוחית הרגיזה הן:

זיהומים בדרכי השתן (18%), דיסוריה (כאב או צריבה בעת מתן שתן) (9%) ואצירת שתן (6%). כמובן שזו אינה רשימה מלאה של תופעות לוואי. לקבלת הרשימה המלאה של תופעות הלוואי, עיין/י עלון התרופה המלא. כמו כן, קרא את המידע על הבטיחות של בוטוקס® בעלון התכשיר. מומלץ מאוד לדון עם הרופא שלך על תופעות הלוואי ודרכי ההתמודדות איתם.

6 . האם יכול להיות דימום לאחר הזרקת הבוטוקס®?

יכול להיות דימום לא משמעותי בשתן לאחר ההזרקה אך בדרך כלל חולף מעצמו ללא כל התערבות נוספת.

7 . מה אם אני לא מרוצה מהתוצאות?

אם את/ה לא מרוצה מהתוצאות של ההזרקה (בכל הקשור לשיפור בתסמיני שלפוחית הרגיזה​​), צור קשר עם הרופא שלך ב-12 שבועות לאחר ההזרקה כדי לדון בהמשך הטיפול. ההשפעה של זריקת בוטוקס® לשלפוחית אינה קבועה ולכן תצטרך/י הזרקות חוזרות. אם את/ה לא מעוניין/ת להמשיך את הטיפול בבוטוקס®, השפעתו תסתיים כעבור זמן.

8. תיידע את הרופא שלך על כל מחלות השרירים או המחלות של מערכת העצבים, כגון טרשת נפוצה, ALS, מחלת לו גריג, מיאסטניה גרביס או תסמונת למברט-איתון, מכיוון שיש לך סיכון מוגבר לתופעות לוואי חמורים בגלל המחלות הנ”ל, כולל הפרעות בליעה חמורות (קושי בבליעה) ומצוקה נשימתית (קשיי נשימה) וכל זה מקבלת מנות מומלצות של בוטוקס® לשלפוחית.

9. נוכחות אלבומין האדם הדבקה במחלות ויראליות.

בוטוקס® מכיל אלבומין, מרכיב חלבוני של דם אנושי. הסיכון הפוטנציאלי של הדבקה במחלות (למשל, מחלת קרויצפלד יעקוב [CJD]) באמצעות אלבומין במקור אנושי היא נדירה ביותר. עד היום לא דווחו מקרי מחלות ויראליות או CJD אי פעם בשל אלבומין אנושי.