כאשר שינויים באורח החיים – כגון הגבלת צריכת קפאין, ניהול נוזלים נכון ואימון שלפוחית – אינם מביאים להקלה מספקת בתסמיני הדחיפות והתכיפות, אנו מתקדמים בטיפול התרופתי.
מטרת הטיפול היא "להרגיע את פעילות יתר של שריר השלפוחית" (הדטרוסור) או להפחית את הדחף הפתאומי למתן השתן ואי שליטה בדחיפות, ובכך לאפשר לשלפוחית לאגור נפחי שתן גדולים יותר ולצמצם את תחושת ה"חייב עכשיו". כיום, אנו משתמשים בשתי קבוצות עיקריות של תרופות, הפועלות במנגנונים שונים:
קבוצה זו היא הוותיקה והנפוצה ביותר לטיפול בשלפוחית רגיזה.
שמות מסחריים נפוצים: Vesicare (וסיקאר), Detrusitol (דטרוסיטול), Toviaz (טוביאז), Novitropan (נוביטרופאן), Spasmex (ספאסמקס)
מנגנון פעולה: התרופות חוסמות קולטנים עצביים מסוימים (מוסקריניים) הנמצאים על דופן השלפוחית. חסימה זו מונעת מהשלפוחית להתכווץ באופן פתאומי ולא רצוי.
דגשים ושיקולים: התרופות יעילות מאוד בהפחתת מספר הפעמים שבהן חשים דחף להשתין.
תופעות לוואי אפשריות ובטיחות בשימוש: בשל השפעתן על קולטנים דומים במקומות אחרים בגוף, מטופלים עשויים לחוות יובש בפה, עצירות או טשטוש ראייה קל. בקרב מטופלים מבוגרים, אנו נוקטים משנה זהירות כדי למנוע השפעה על התפקוד הקוגניטיבי,
בכל מקרה לפני נטילת התרופות, נא להיוועץ ברופא מטפל.
זוהי קבוצת תרופות חדישה יותר המציעה חלופה מצוינת למטופלים שאינם מגיבים טוב לאנטי-כולינרגיים. יכולה להיות בחירה ראשונה במטופלים שחוששים ליטול תרופות אנטי כולינרגיות.
שם מסחרי נפוץ: Betmiga (בטמיגה).
מנגנון פעולה: במקום לחסום כיווץ, תרופה זו מפעילה קולטנים ספציפיים הגורמים להרפיה אקטיבית של שריר השלפוחית בזמן שהוא מתמלא.
יתרונות מרכזיים:
פרופיל בטיחות גבוה עם משמעותית פחות תופעות לוואי של יובש בפה ועצירות.
דגש רפואי ובטיחות בשימוש:
יש לעקוב אחר לחץ הדם בתחילת הטיפול, שכן לעיתים רחוקות התרופה עלולה לגרום לעלייה קלה בערכים אלו. בכל מקרה לפני נטילת התרופות, נא להיוועץ ברופא מטפל.
בחירת התרופה הנכונה עבורך מתבצעת במרפאה לאחר שקלול גילך, מחלות רקע ותרופות נוספות שאת/ה נוטל/ת. לעיתים, ניתן לשלב בין שתי הקבוצות להשגת תוצאה מקסימלית.
חשוב לזכור: השפעת הטיפול התרופתי אינה מיידית ולרוב נדרשים 2-4 שבועות של נטילה רציפה כדי להעריך את מלוא האפקט הטיפולי.